צילום דוקומנטרי משמעו שמצלמים את החיים עצמם, את מה שקורה כפי שקורה ביומיום, לא מתוך פאוזה צילומית. בצילומי משפחה דוקומנטריים אני מגיעה לביתכם למרחב הטבעי, מצטרפת אליכם למה שמתרחש- זמן יחד, סיפור, אוכל, משחק, רגעי שמחה, רגעי עצב. איני מביימת, הילדים לא צריכים לעמוד מול המצלמה ולחייך, הם יכולים אם רוצים, אם זה מה שמתכייף להם.

כאמא, שנמצאת הרבה עם ילדיה אני עדה לאינסוף רגעים של קסם, של יחד ואינטימיות, של פליאה והתרגשות. רגעים כביכול רגילים, של יומיום החיים, אבל מלאים. עשירים. ואני איתם. עם הילדים שלי, בלי המצלמה כי כשאני מוציאה אותה אז לרוב הם מפסיקים את מה שעושים ובכלל- כשאני מצלמת אותם- אני לא שם…בתמונה…וכך אני מוצאת את עצמי חושבת המון על כל אותם הורים כמוני שממש ממש ישמחו שמישהו יהיה הזבוב בביתם ויצלם עבורם את העושר והאושר הזה. כשהם עצמם לוקחים חלק בתמונות…

הקסם שזור בכל. היומיום שלנו מורכב מאינסוף רגעים של חסד. לרוב אנחנו כל כך עסוקים שלא שמים לב אליו.

אז בעצם אני באה אליכם בכדי לתת לכם את מתנת היומיום שלכם בתמונות. כדי שתוכלו להיווכח, לעצור, להוקיר ולזכור שהיה, שקרה.