ענבל נירוונה ביקל- צילום ופוטותרפיה

ענבל נירוונה ביקל - צלמת ופוטותרפיסטית

כבר מעל מעל 12 אני מצלמת אנשים "רגילים", בפרט נשים. הכוונה אנשים שמעולם לא הצטלמו באופן מיוחד, חלקם אפילו ממש השתדלו שלא להצטלם בכלל. אנשים שמעולם לא תפסו עצמם יפים במיוחד, לפעמים אפילו ממש להיפך. וכל פעם, תוך כדי סשן הצילומים, הקרבה והפתיחות שנוצרות אני נדהמת לגלות את היופי שמולי, את האור שניבט מזוג העיניים, את החיוך שצובע את כל הפנים אחרת ולעיתים משיב מראה של ילד. וכל פעם כשאני מגישה את הצילומים למי שצולם אני עדה להתרגשות שאוחזת במתבוננים. כאילו לא מאמינים שזה הם.

לחצי כאן לקריאה נוספת על היופי האנושי 

על צילום ופוטותרפיה - תרפיה באמצעות צילום

הצילום הוא המרחב בו קל לי להשתחרר מהביקורת ולראות את היופי שמולי, ולכן אני יכולה להראותו למי שבוחר בי לצלם אותו. העדשה הפנימית שלי מכוונת למקום הזה העדין של היופי הפשוט והטבעי. בין אם זו תשומת לב ליופי ולקסם שנוכחים בסיטואציות וברגעים מסוימים ובין אם ליופי הבריות שנגלה כשמקשיבים לו בפתיחות.

המצלמה הוכיחה לי שוב ושוב בעקבות הרבה מאוד התנסויות ומפגשים עם אנשים, שהיא אמצעי עוצמתי להראות לאנשים את יופיים וייחודם, את השלמות שבהם. 

בהכשרתי וניסיוני אני גם עובדת סוצאלית, ומכאן נולדה אצלי הפוטותרפיה –  אני מלווה אנשים בתהליך מרגש של גילוי עצמי שקורה אל מול מצלמה. אלו מפגשי צילום, שכוללים בתוכם גם ליווי ריגשי של כל התכנים שעולים די חזק ומהר כשאנו נפגשים עם עצמנו בצורה כזו כמו שיפוט, ביקורת, חוסר קבלה עצמית, השוואתיות, מתח, בדיקת זהות וכו'. בתהליך זה אני נמצאת ומלווה גם בזמן קבלת התמונות וההתבוננות בהן.

מתוך רצון להעמיק ולפתח כיוון זה למדתי שנה לימודי פוטותרפיה באוניברסיטת תל אביב וכיום אני גם מנחה קבוצות של צילום ופוטותרפיה – תרפיה באמצעות צילום בתהליך שנמשך מספר מפגשים בו אני משתמשת בארגז כלים רחב מעולם הצילום. התהליך מותאם באופן אישי לכל קבוצה בהתאם לייחודיות שלה.

 

צילום פשוט

לפני מספר שנים, כשהחל המפגש שלי עם הצילום ממקום אחר, מהמקום שגיליתי את עוצמת המצלמה כאמצעי להמחשת היופי הסובב אותנו בכלל והיופי האנושי בפרט, עלה בי צמד המילים "צילום פשוט" (וכמה שנים זה גם היה שם העסק שלי). הבנתי שצמד מילים זה מייצג מבחינתי את העובדה שגם בצילום פשוט אפשר לראות משהו שונה ממה שרואים בדרך כלל. גם בצילום שהוא ללא כל יומרות, אך מכוון לאדם שמולי, צילום שמכוון להראות לאדם את עצמו מכיוונים שונים ממה שהוא רגיל לראות או לתפוס אכן יראה זאת.

בנוסף, חווית הצילום אינה תמיד פשוטה, בעיקר בהתחלה עולה לרוב מבוכה ותהיה "או. קיי, מה אני אמור/ה לעשות עכשיו?". אולם גם כאן, כמו בכל תחום בחיים- ככל שמוכנים להרפות לתוך מה שיש, ככל שאנו מסכימים להיות עם כל מה שיש ועולה, כך זה נהיה פשוט. גם כאשר מה שעולה הוא חוסר נוחות, חוסר ביטחון וכו'. זה פשוט מה שיש. ובקבלה של זה נולד משהו חדש ויש מקום לקסם להופיע.

היופי נגלה בהרפיה מהמאבק. הוא פשוט שם. ומכאן גם הריפוי, התרפיה שבאמצעות הצילום

מה אני אוהבת לצלם ואיפה

אני מצלמת בטבע, בחוץ או בבית המצולמים מתוך חיבור למרחבים שטבעיים לנו, כדי לתמוך בחוויה של נוחות הנאה ופשטות בצילומים. אני אוהבת במיוחד לצלם נשים בשלבי חייהן השונים (פורטרט/זוגיות/ הריון/הורות), משפחות, אומנים באומנותם- מה שנקרא גם צילומי תדמית, ארועים מיוחדים.

אני אוהבת לצלם את הרגע החי והחד פעמי ולשמר אותו כך שאפשר יהיה לחזור ולהתענג על מראות, זכרונות ולקבל גם תובנות חדשות על עצמנו משפחתנו ואהובינו.

מרחב הבסיס שבו אני מצלמת הוא הטבע של אזור ישובי אלונה וגבעת עדה – בין פרדס חנה לזיכרון יעקב, אולם אני יכולה ושמחה להגיע גם למקומות אחרים בארץ.

ענבל נירוונה ביקל- צילום ופוטותרפיה

לפעמים זה גם ככה….

ויש לה אח גדול, אבל הוא כבר לא מגיע לצילומים 🙂

צילום: גלעד הלר

סגירת תפריט